#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תבועה לינשא ונתפיסה (הסכימה לינשא) מה דין האשה, בגדולה, וקטנה, ומדוע.<br>פרט בהנ""ל האם האשה צריכה הפסק טהרה, ובדיקות בשבעה נקים, ומה הדין לכתחילה ומה בדיעבד, ומדוע (רמז רשב""א ראתה קצת והפסיקה, רא""ש ככל שיותר קרובה לבה הומה יותר, ובדיעבד דלא תהה חמורה מרואה ודאית, ר""ן הביא שיטה מובא בב""י שהיא הכי מחמירה)<br>במחלוקת הנ""ל כמו מי פסקו הטור והמחבר והרמ""א, והש""ך אמר מה נהוג לעשות בזמננו (בשם מהרש""ל שמביאו פרישה וב""ח)<br><div>&nbsp;הקשה הש""ך הרי ברואה ודאית בעינן ראשון ושבעי ומדוע הכא מספיק אחד, באר על איזה סברא מקשה זו ומה מבאר (רמז הכא עדיף דלא ראתה ודאי)<br>איזה ראיה הביא הרשב""א לשיטתו, ואיך דחה זאת הרא""ש (רמז רבינא איעסק ליה לבריה ור' חביבא אחז דדין זה לא נאמר בקטנה, הרא""ש גרס בגמ' אחרת)<br>אי עשתה בדיקה בזמן התביעה מה דין האשה (ראב""י מובא בב""י וכולם חוליקם עליו)<br><div>האם איסור זה הוא מדרבנן או מדאוריתא (ט""ז) הקשה שלא מצינו שרבנן גזרו ע""ז ואי הגזרה התחדשה בזמן של רבא שהוא אמר דין זה קשה הגמ' ביבמות רב כי איקלע לדרדשיר אמר מאן בעי למהוי איתתא ליומא, והקשה הש""ס הרי רבא אמר תבועה וכו' באר דברים אלו</div><div>באר מה ביאר הט""ז (רמז גזרו על כתמים ולא התחשבו בזה שלא הרגישה)</div><div>הקשה הט""ז כתוב בסוטה דתמר אמרה ליהודה טהורה אני מנדה, וכן רות נכנסה למיטתו של בועז אחר שטבלה, הקשה ע""ז הט""ז מסוגין באר מה הקשה, באר מה ביאר הט""ז ב' ביאורים (רמז לפי מה דאמר, כיון דהיה עמו במיטה הוה פת בסלו)&nbsp;</div></div>"	"צריכה לישב שבעה נקים דחישינן שמא ראתה טיפת דם כחרדל, מחמת חימוד של הבעל.<div>שיטת הרשב""א- אינה צריכה הפסק ובדיקות, כיון דחישינן בה שראתה&nbsp; קצת מחמת חימוד והפסיקה לראות.</div><div>שיטת הרא""ש- אינה צריכה הפסק טהרה אבל בידקה אחת היא לעיכובא ושאר בדיקות הן רק לכתחילה, ככל שהיא יותר קרובה לזמן החופה יותר לבה הומה ומשתהה ויש יותר חשש שמא תראה מחמת חימוד. ובדיעבד לא מעכב דלא תאה יותר חמורה מרואה ודאית.</div><div>הר""ן הביא שיטה- דבעינן הפסק טהרה ובדיקות.</div><div>כמו הרא""ש, אמר הש""ך דנהוג לעשות אף הפסק טהרה.</div><div>דביאר הרא""ש הטעם דלא מעכב בדיעבד דלא עדיפא מרואה ודאית והרי רואה ודאית בעינן גם יום ראשון וגם יום שבעי וא""כ אף הכא יצטרכו יום ראשון ושבעי, ביאר דמ""מ הכא יותר טוב דלא ודאי ראתה.</div><div>דכתוב בגמ' דרבינא רצה לעשות שבעה נקים והוא לא אמר לר' חביבא דהוא רוצה לעשות שבעה נקים ור' חביבא חשב דקטנה לא צריכה שבעה נקים וא""כ הוא לא בדק אותה, ואי צריך לעשות בדיקות הוא היה צריך לעשות לעשות בדיקה והיה צריך להפריש מחדש, אלא מוכח דלא צריך בדיקה, ודחה הרא""ש דבאמת מצא בספרי אשכנז דגרסו דרבינא הפריש אותה עוד שבעה ימים.</div><div>ראב""י אמר דאינה צריכה שבעה נקים, וכולם חולקים עליו שצריך נקים.</div><div>מדרבנן, הקשה היכן מצאנו שרבנן גזרו ע""ז דאי בדין של רבא שאמר תבועה ונתפיסה צריכה לשב שבעה נקים, לא מובן כיון דבגמ' ביבמות הקשה הש""ס על רב וכי לא סבר את הדין של רבא ומה קשה הרי לא נגזר בימיו.</div><div>ביאר הט""ז דכשגזרו על כתמים ולא התירו משום שהאשה לא הרגישה את הדם נעשה גם גזרה זו ואין מועיל מה שלא הרגישה.</div><div>ביאר כיון דהוא גזרה מדרבנן לא היה זה בימיהם, ועוד ביאר כיון דמיד שנתפיס יהודה ובועז היו עמהם במטה הוי ליה כמי שיש לו פת בסלו משא""כ בשאר כלה.&nbsp;</div>"	סימן קצב סעיף א		
